<h1>המנהיג שער הצדקה וגמילות חסדים</h1>
<h2>דף ט:</h2>
[גדול העושה צדקה וגדולים מעשיו ממעשה משה רבינו ע"ה, דכתי' ביה כי יגרתי מפני האף והחמה וגו'. ואלו בעושה צדקה כתי' מתן בסתר יכפה אף ושוחד בחיק חמה עזה. ובא וראה כמה גדול כח מתנות עניים שנכתבו באמצע הרגלים ובקצרכם את קציר ארצכם וגו'. פסח ועצרת מכאן ושאר הרגלים מכאן ללמדך כי כל המקיים מתנות עניים כאלו נבנה בית המקדש בימיו ומקריב לתוכו קרבנותיו. וכל השקפה שבתורה לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך מן השמים וגו'. וגדול כח מתנות עניים שהופכת מדת הדין ומדת אכזריות למדת רחמנות. ונאמ' ריח ניחוח בשור הגס וריח ניחוח בעוף, לומ' לך אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים].
<h2>דף י.</h2>
[ותנן [פאה פ"א מ"א] אלו דברים שאדם אוכל פרותיהן בעולם הזה והקרן קיים לו לעולם הבא, כבוד אב ואם וגמילות חסדים והבאת שלום בין איש לאשתו ובין אדם לחברו ותלמוד תורה כנגד כלם. וגדולה הצדקה שמקרבת את הגאולה, [ב"ב י' ע"א] שנא' כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות וכתי' ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. וגדולה צדקה שעל ידה בא השלום, שנא' והיה מעשה הצדקה שלום ועבודת הצדקה וגו'].
[וכתי' אפס כי לא יהיה בך אביון וכתי' כי לא יחדל אביון מקרב הארץ כאן לעושין לשמה כאן לעושין שלא לשמה. והעושין שלא לשמה נכשלין בבני אדם שאינן מהוגנין. וכתי' רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, וכי מפני שעשה צדקה וחסד ימצא צדקה וכבוד, אלא ימציא לו המקום בני אדם המהוגנים לצדקה ויקבל עליהם שכר ואינו נכשל בשאינן מהוגנין, כאשר אמ' ירמיהו על אנשי ענתות ויהיו מוכשלים לפניך וגו'. אפי' בשעה שיעשו צדקה לפניך הכשילם בבני אדם שאינן מהוגנין שלא יקבלו עליהם שכר. וכן בדוד הוא אומ', ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו, ובכל יום היה נותן צדקה לפני בואו לבית המקדש, שנא' אני בצדק אחזה פניך וגו'. ובא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת בשר ודם, שאם בא אדם לפניו בדורן גדול אולי לא מקבלו ואם מקבלו אולי לא יראה פני המלך ואם יראה או יעשה רצונו או לא, אבל בצדקה רואה אדם פני מלכו של עולם ועושה לו רצונו, שנא' אני בצדק אחזה פניך בעולם הזה, אשבעה בהקיץ תמונתך לעולם הבא].
